תביעות קטנות – מתי תובעים?

 

להלן הסבר אודות המצבים לגביהם נאמר שהמחזיק במקום הציבורי לא קיים את חובותיו החוקיות. רק אז נוכל לדעת האם יש עילה להגשת תביעה.

המידע המופיע בהמשך מתאים לכל מקום ציבורי שבו חל איסור לעשן על פי חוק למניעת עישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון. המידע מעודכן לפי החוק החדש.

מקום ציבורי כהגדרתו בחוק כולל, בין השאר: בית קפה, מסעדה, פאב, בר, מועדון, דיסקוטק, קניון, אולם קונצרטים, אולם ספורט, בתי חולים, מקום עבודה (הכוונה למקום העבודה שלכם) ועוד.

במידה ונחשפתם לעישון המתבצע בניגוד לחוק במקום ציבורי,יש לשים לב לדברים הבאים:

1. האם בעל העסק או מי מטעמו פועל למניעת העישון בפועל?
סעיף 2א לחוק מטיל על בעל מקום ציבורי חובת פיקוח ואכיפה של החוק במקום הציבורי. על פי החוק על בעל המקום לפעול בשני מישורים:

  • לדרוש מהלקוח המעשן לחדול מהמעשה ולנקוט באמצעים סבירים על מנת שהדבר לא יתבצע.
  • להתלונן לפקח של הרשות המקומית או לשוטר על הפרת החוק על ידי הלקוחות המעשנים, במידה ועל אף פעולותיו הם סירבו להפסיק לעשן במקום.

לכן, חשוב לפנות לבעל העסק או לאחד מעובדיו בדרישה שיפעלו להפסקת העישון. התשובות שתקבלו מהאחראים במקום הן חשובות מפני שהן מעידות על: מדיניות לגבי עצם הפרת החוק במקום הציבורי והעדפת הלקוחות המעשנים על פני אלו שאינם מעשנים.

  • מדיניות המקום לגבי עצם הפרת החוק: האם עובדי המקום מעירים ללקוחות מעשנים? האם מדיניות המקום היא ש"מותר לעשן אלא אם מישהו מבקש"? האם העישון מותר ב"איזור" עישון, להבדיל מחדר עישון (למשל, "רק על הבר")? כל אלו מהווים פעולות בניגוד לחוק.

העדפת הלקוחות המעשנים על פני אלו שאינם מעשנים: האם נאמר לכם שהעישון במקום מותר בכדי לתת מענה ללקוחות מעשנים? האם נאמר לכם שאתם יכולים ללכת למקום אחר אם אתם לא רוצים שיעשנו לידכם? האם נאמר לכם שאי אפשר לבקש מן המעשנים להפסיק לעשן מפני שנאמר להם בכניסה שיוכלו לעשן? כל אלו מהווים פעולות בניגוד לחוק.

מפליא לגלות איזו בורות מגלים לפעמים המנהלים במקומות ציבוריים בכל הנוגע לחוק. טענות שגויות כגון: "על הבר מותר לעשן", או "החל מחצות אנו מתירים כאן את העישון" וכדומה. זיכרו את הטענות שנטענו בפניכם והשתמשו במידע זה ובדברי העובדים והאחראים כאשר אתם בוחרים באפיק משפטי.

2. האם עובדי העסק עישנו בשטח המקום?

שלא כמו כל אורח/לקוח במקום ציבורי המעשן בניגוד לחוק, כאשר עובדי העסק מעשנים במקום הציבורי (עובד בחנות, מלצר, אחראי משמרת, מאבטח וכו') הרי שיש בכך בכדי להעיד על יחס בעלי המקום לנושא העישון.

בית המשפט נתן התייחסותו לעישון של עובדים בעניין הדיזנגוף סנטר כאחד משני ההיבטים המעידים כי הנהלת המקום פעלה בניגוד לרוח החוק: "ההיבט השני הוא העובדה שעובדים מטעם הנתבעת…נוהגים לעשן בתחומי הקניון. אין ספק שבכל הקשור לאכיפת איסור העישון, מצויים בידי הנתבעת כל האמצעים לאסור את העישון על מי מעובדיה ועובדי קבלניה, ובמיוחד אלה המוצבים כאנשי בטחון או שומרים. העובדה שעובדים כאלה צולמו מספר פעמים בידי התובע כשהם מעשנים ברחבי הקניון מובילה למסקנה שהנתבעת לא עשתה די על מנת לאכוף את האיסור. אין ספק שהעובדה שעובדים המזוהים עם הנתבעת מעשנים בתחומי הקניון משדרת שדר הפוך מרוח החוק למבקרים בו."

עובדי המקום מעשנים ללא הפרעה? המחזיק במקום פועל בניגוד לחוק.

3. האם קיימים שלטי איסור עישון במקום?

ישנן תקנות המגדירות היכן ימוקמו השלטים, מה יהיה מספרם, נוסחם ובאיזה גודל יהיו.
לדוגמא:

  • בקניון: שלטים "נראים לעין" בכל 30 מטרים בכל קומה.
  • במקום העונה לתיאור בסעיף 11 לתוספת לחוק (כל מקום שבין עיסוקיו הגשת מזון או משקאות. למשל מסעדות, בתי קפה, מזנונים, פאבים, מועדונים וכדו'): המספר המזערי של השלטים הוא אחד לכל עשרה מטרים של קיר. השלטים צריכים להיות ממוקמים בגובה 1.80-2.20 מטרים וגודלם המזערי הוא כשל דף A4.

המקום היחיד שבו מותר שלא יהיו שלטי עישון הינו "חדר העישון", כפי שיוסבר להלן.

אם במקום הציבורי אין כל שלטים המודיעים על איסור עישון, או שהשלטים הקיימים אינם עומדים בדרישות הנ"ל (בין אם מספר השלטים קטן מהנדרש ו/או גודלם אינו כנדרש) – בעל העסק מפר את חובתו שבחוק.

4. איזור/חדר עישון: האם הנהלת המקום הקצתה במפורש איזור עישון?
על פי החוק, בחלק מהמקומות הציבוריים ניתן (אך זוהי אינה חובה) להקצות חדר עישון כל עוד הוא עומד בדרישות הבאות: נפרד לחלוטין, העישון בו לא מהווה מטרד בשאר חלקי המקום ושיטחו אינו עולה על 25% מסך השטח המוקצה לציבור.

  • אם העישון מתקיים בכל שטח בית העסק, אז וודאי שחדר העישון לא הוקצה בהתאם לתנאי החוק. כוונת המחוקק לא היתה לאפשר הקצאת השטח כולו לשמש כחדר עישון.
  • אם העישון מתקיים באיזור מסוים, בידקו האם אותו איזור עונה על התנאים שצוינו בפסקה לעיל. שימו לב לכך שנדרש חדר נפרד לחלוטין, כך שאיזור הפתוח לשאר חלל המקום אינו עומד בדרישות.
  • אם אין חדר עישון נפרד כאמור, שטח בית העסק כולו אסור בעישון!

העישון מתקיים בכל שטח בית העסק או שאיזור העישון לא עונה על דרישות החוק? בעל העסק במקום מפר את חובתו שבחוק.

5. האם מפוזרות מאפרות על השולחנות?
על פי סעיף 2ב לחוק חל איסור על הצבת מאפרות במקום ציבורי. כך, לדוגמא, חל איסור על הצבת מאפרות על שולחנות במקום שמגיש שתיה או אוכל וחל איסור על הצבת מאפרות בשטח הפתוח לציבור בקניונים (המאפרות בדר"כ ממוקמות על גבי פחי האשפה).

אם במקום ציבורי יש מאפרות – בעל העסק במקום מפר את חובתו שבחוק.

יצויין,בהקשר זה, כי לפי סקר שערכה האגודה למלחמה בסרטן כ-70% מן המעשנים רואים בקיומה של מאפרה אישור לעשן.


ראוי שהשימוש באפיק המשפטי יוותר כאופציה אחרונה, לאחר מיצוי אפיקים אחרים. יש לבדוק האם ניתן לשנות את התנהלות בעל העסק מפר החוק על ידי הידברות. זאת ניתן לעשות על ידי שליחת התראה לפני תביעה ולפעול בהמשך לפי תגובת המפר. שאלת אפיק הפעולה האופטימלי היא לא רק תלוית סיטואציה אלא גם תלוית האדם המעורב – יש אנשים שירצו לנסות ולפתור את הסיטואציה בדרכי פשרה, טרם פנייה לבית המשפט.

תוכלו להיעזר בכתוב בפרק זה, כמו כן בכתב התביעה המוצע, בכדי לנסות ולקבוע כמה חמורות הן הפרותיו של בית העסק ששהיתם בשיטחו. בהתאם לכך עליכם לקבל החלטה באיזה אפיק לבחור:

שליחת מכתב התראה

הגשת כתב תביעה

התגובות סגורות