שאלות נפוצות

שאלות בעניין עישון בבנייני מגורים נשאלו פעמים רבות במייל ובדף הפייסבוק של אוויר נקי בוורסיות שונות - עישון בחלון, במרפסות, במסדרונות, בלובי, בחצרות, בחדרי מדרגות וכו'. נראה כי הדבר מהווה בעיה עבור קבוצה מאוד גדולה של אנשים.
לצערנו החוק למניעת עישון אינו מתייחס לעישון בבנייני מגורים או בבתים פרטיים, פרט לעישון במעלית בבנייני מגורים (עפ"י החוק למניעת העישון במקומות ציבוריים - אסור לעשן במעלית, גם במעלית בבניין מגורים).
זה כמובן עדיין לא אומר שעישון בחדרי מדרגות בבנייני מגורים הוא חוקי. פשוט החוק למניעת עישון לא מתייחס אליו.

בכנסות הקודמות הועלו הצעת חוק בנושא. ח"כ לשעבר כרמל שאמה (כיום ראש עיריית ר"ג) הציע הצעת חוק לאיסור עישון בשטחים המשותפים של בנייני מגורים, אולם היא נעצרה בתחילת הליך החקיקה בשל הבחירות של שנת 2013.

משרד הבריאות הצהיר על כוונתו להכניס בעצמו איסור עישון בשטחים המשותפים של בנייני מגורים (הפעם בלי אפשרות להקצות חדר עישון), אולם הדבר לא יצא לפועל עד כה.

מומלץ לשלוח מכתב בנושא זה לגורמים הרלוונטיים במשרד הבריאות, וכן לחברי הכנסת, וללחוץ עליהם להכניס לחוק למניעת העישון במקומות ציבוריים את איסור העישון בשטחים המשותפים של בנייני מגורים (ללא אפשרות להקצות חדר עישון).
את פרטי ההתקשרות של חברי הכנסת ושל הגורמים הרלוונטיים במשרד הבריאות ניתן למצוא בדף פרטי הרשויות של אתר אוויר נקי.

בכל אופן גם אם תאושר הצעת החוק בדבר איסור עישון בשטחים המשותפים של בנייני מגורים, זה יייתן מענה לעישון בחדרי מדרגות, בלובי, במסדרונות וכו', אבל לא ייתן מענה לעישון במרפסות מכיוון שמרפסת היא קניין פרטי ולא שטח משותף בבניין מגורים.

לגבי עישון במרפסות, ועד שיאושר איסור עישון בשטחים המשותפים של בנייני מגורים, ניתן לנסות לפתור את הבעיה באמצעות חוקים אחרים. החוק למניעת עישון אוסר עישון בחדרי מדרגות של מקומות ציבוריים, ועוד קודם לכן קבע בית המשפט קבע בהחלטה תקדימית כי לא ניתן להקצות חדר מדרגות כחדר עישון וזאת מן הטעמים הבאים: חדר מדרגות משמש את כלל האוכלוסיה, מעשנים ולא מעשנים, הוא אינו נפרד לחלוטין, הוא לא מאוורר כראוי והעישון בו גורם מטרד לחלקים האחרים של המקום.
תוכלו לקרוא על כך בהרחבה בשאלה הקודמת:
האם מותר להקצות חדרי מדרגות במקומות ציבוריים כחדרי עישון? האם מותר לעשן בחדרי המדרגות?

לעניין עישון השכנים בבנייני מגורים: ניתן להתייחס אליו כאל כאל כל מטרד אחר - ריח, זיהום, רעש וכו'.

ישנם 3 חוקים שניתן להתייחס אליהם - החוק למניעת מפגעים חוק אויר נקי פקודת הנזיקין.

סעיף 44(א) לפקודת הנזיקין מתייחס למטרד ליחיד:
"מטרד ליחיד הוא כשאדם מתנהג בעצמו או מנהל את עסקו או משתמש במקרקעין התפושים בידו באופן שיש בו הפרעה של ממש לשימוש סביר במקרקעין של אדם אחר או להנאה סבירה מהם בהתחשב עם מקומם וטיבם; אך לא ייפרע אדם פיצויים בעד מיטרד ליחיד אלא אם סבל ממנו נזק."

סעיף 3 לחוק מניעת מפגעים מתייחס למניעת ריח:
"לא יגרום אדם לריח חזק או בלתי סביר, מכל מקור שהוא, אם הוא מפריע, או עשוי להפריע, לאדם המצוי בקרבת מקום או לעוברים ושבים."

סעיף 3 לחוק אוויר נקי מתייחס למניעת זיהום אוויר:
"א. לא יגרום אדם לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר.
ב. בלי לגרוע בכלליות האמור בסעיף קטן (א), יראו זיהום אוויר חזק או בלתי סביר, בין השאר, כל אחד מאלה:
1. חריגה מערכי סביבה שנקבעו בסעיף 6(א)(2);
2. פליטת מזהם לאוויר בניגוד להוראות חוק זה."

כאשר "מזהם" מוגדר בסעיף 2 לחוק כ:
"כל אחד אלה:
1. חומר המנוי בתוספת הראשונה;
2. חומר, לרבות חומר כימי או ביולוגי, וכן חומר מוצא לחומר כאמור, שנוכחותם באוויר גורמת או עלולה לגרום -
א. לסיכון או לפגיעה בחיי אדם, בבריאותם או באיכות חייהם של בני אדם, בנכס או בסביבה, לרבות בקרקע, במים, בחי ובצומח;
ב. לשינוי באקלים, במזג האוויר או במידת הראות."

רשימת המזהמים מוגדרת כאמור בתוספת הראשונה לחוק אוויר נקי, ובינהם גם חומרים הנפלטים מעשן הסיגריה: פורמאלדהיד, פחמן חד חמצני, טולואן, בנזן, קדמיום, ארסן.

מכיוון שמדובר בסיטואציה הנוגעת ליחסי שכנים חשוב מאוד למצות, קודם כל, הליך של הידברות. כדאי לפנות גם לועד הבית בבקשה שיפנה לשכן המעשן בשמכם ואולי בשם הבניין כולו (הרי מי רוצה חדר מדרגות אפוף עשן בגלל הרגל רע של שכן אחד?...). אפשר לבדוק האם ישנם שכנים נוספים הסובלים מהמטרד ולנסות לארגן פניה משותפת.

אם כל הדרכים האחרות לא עוזרות, ניתן להתקשר למשטרה ולהתלונן על המטרד, וכן להגיש תביעה בבית משפט על בסיס החוקים שמפורטים לעיל.

לשם הגשת תביעה - רצוי, מומלץ וחשוב להשיג ראיות מתאימות.

אם השכן מעשן בשטחי הרכוש המשותף (חדרי מדרגות, מעליות, לובי, מסדרונות) - רצוי מאוד לצלם אותו מעשן שם - במצלמת סטילס או במצלמת וידאו או במצלמת אבטחה סמויה/גלויה שתלויה באיזור.

אם השכן מעשן במרפסת - רצוי (עד כמה שניתן) לצלם אותו מעשן במרפסת.
כמו כן - רצוי לשכור איש מקצוע שימדוד את זיהום האוויר בדירה באמצעות מכשיר שנקרא מונה חלקיקים (מזהמים).
הדגמה והסבר על מונה החלקיקים תוכלו לראות בסרטון "מה מזהם יותר - משאית דיזל או סיגריה".

לפני הגשת התביעה מומלץ לכתוב מכתב התראה לשכנים המעשנים, בו יוסבר המטרד, ויצוטטו הסעיפים הרלוונטיים בחוקים, אותם הבאנו לעיל.

את המכתב ניתן לכתוב בעצמכם, אולם עדיף לפנות לעורך דין (או עורכת דין) - גם לשם ייעוץ פרטני, גם ע"מ שיכתוב מכתב התראה עבורכם, וגם ע"מ שבמקרה הצורך (אם מכתב התראה אינו מספיק) אף ייצג אתכם בבית המשפט.

עד כה ידוע לנו על צו מניעה אחד נגד עישון בדירה בבניין מגורים:
החלטה אברג'ל נגד בן גידה ואחרים

לצערנו עירך אינה היחידה שאינה אוכפת את החוק למניעת עישון או אוכפת בצורה דלה ולא רצינית.
הבעיה היא לא עירונית אלא כלל ארצית.
סעיף 6א(א) לחוק למניעת עישון קובע: "ראש רשות מקומית יסמיך עובדים ברשות המקומית כמפקחים לעניין חוק זה."
מדובר בהסמכת פקחים לאכיפת החוק למניעת עישון ממצבת הפקחים הקיימת, ולא בתוספת פקחים. וכך, בנוסף לשאר המשימות של הפקחים, הם צריכים גם לאכוף את החוק למניעת עישון.
הבעיה היא שראשי הרשויות שמים את אכיפת החוק למניעת עישון במקום נמוך בסדר העדיפויות, אם היא בכלל נמצאת בסדר העדיפויות, וזאת למרות הקנסות הגבוהים שאמורים להוות תמריץ כלכלי.
בנוסח המקורי של ההצעה לתיקון מס' 2 לחוק של ח"כ גלעד ארדן משנת 2007, הסעיף המקורי באשר לפקחים קבע: "שר הבריאות, בהתייעצות עם שר הפנים, יסמיך עובדי רשויות מקומיות כמפקחים לענין חוק זה, שעיסוקם העיקרי הוא מניעת עישון, וכן יקבע את מספר המפקחים בכל רשות מקומית, והוא רשאי לעדכנו מעת לעת."
המשמעות של סעיף זה היא שמדובר בתוספת פקחים, בנוסף למצבת הפקחים הקיימת, שפקחים אלו יהיו ייעודיים לפיקוח על החוק למניעת עישון, ושלא ראשי הרשויות מחליטים אם וכמה פקחים להסמיך לצורך החוק, אלא ההחלטה מוכתבת מלמעלה, משר הבריאות, שקובע את מספרם בכל רשות ורשות, ורשאי לשנות את המספר, בהתאם לציות לחוק.

הסעיף לא התקבל בגלל התנגדות של פקידי האוצר, בתואנה תמוהה שהדבר מצריך תקציב.
והרי:
קנס אחד לבעל מקום ציבורי על אי מניעת עישון הוא 5,000 ש"ח,
קנס אחד לבעל מקום ציבורי על חוסר שילוט או שילוט לא תקני הוא 5,000 ש"ח,
קנס אחד לבעל מקום ציבורי על הצבת מאפרות (אמיתיות או מאולתרות) הוא 1,000 ש"ח,
קנס אחד לאדם שנתפס מעשן במקום ציבורי הוא 1,000 ש"ח.

ב-2 דו"חות לבעל עסק על אי מניעת עישון פקח אחד מכסה את המשכורת החודשית שלו, ואף מעבר לכך. וכמובן שפקח אמור לתת הרבה יותר דו"חות במהלך חודש שלם, דבר שמכסה הוצאות נוספות כמו דלק למשל.

מעבר לכך - הוכח שבמדינות שאכפו את החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים, ירד שיעור האשפוזים כתוצאה מהתקפי לב בשיעור ניכר, דבר שכמובן מקטין את הוצאות הבריאות.

התפרסמו על כך כמה מחקרים וכמה כתבות. לדוגמא:

ב-Y-NET: שנה לחוקי העישון באירופה: ירידה בהתקפי הלב
ב-NRG: מחקר: פחות עישון בציבור פחות התקפי לב

אז איפה ההיגיון של משרד האוצר שמביע התנגדות לתוספת פקחים לאכיפת החוק למניעת עישון? ומדוע בכלל פקידי האוצר מחליטים על מדיניות ועוד בנושא בריאות? מה הם מבינים בבריאות?

אז מה ניתן לעשות למען אכיפת החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים?
לכתוב מכתבים לגורמים הרלוונטיים במשרד הבריאות ובמשרד האוצר וללחוץ עליהם לתקן את החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים כך שיתקבל הסעיף המקורי - ששר הבריאות הוא זה שימנה פקחים ייעודיים לצורך אכיפת החוק למניעת עישון ויקבע את מספרם בכל רשות ורשות.
בנוסף - לשלוח תלונה ספציפית על כל עירייה שלא אוכפת את החוק. למשרד הבריאות ולמבקר המדינה.
את פרטי ההתקשרות של הגורמים הרלוונטיים במשרד הבריאות ובמשרד האוצר ושל מבקר המדינה ניתן למצוא בדף פרטי הרשויות של אתר אוויר נקי.

לא. בתאריך ה-8/3/2019 נכנס לתוקף תיקון לחוק למניעת העישון במקומות ציבוריים.
עד תאריך זה - במקומות ציבוריים היה אסור לעשן מוצרי טבק.
מכניסת התיקון לתוקף - במקומות ציבוריים אסור לעשן "מוצרי עישון".
סעיף 1(ב) לחוק למניעת העישון במקומות ציבוריים קובע:
"לא יחזיק אדם במקום ציבורי מוצר עישון כשהוא דולק או מופעל, לפי העניין; בחוק זה, "מוצר טבק", "מוצר עישון" ו"עישון" – כהגדרתם בחוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון, התשמ"ג-1983".
ההגדרה של "מוצרי עישון" נתונה בחוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון:
1. מוצרי טבק.
2. כל חומר ממקור צמחי שמיועד לעישון (קנאביס, אקליפטוס, כל תערובת צמחים אחרת).
3. סיגריות אלקטרוניות.

המונח "עישון" מוגדר בחוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי עישון וטבק:
"לרבות באמצעות יצירת ארסס (Aerosol) או אדים (Vapor) לשאיפה".

כלומר אין כל מקום לפרשנויות. חל איסור *מפורש* לעשן סיגריות אלקטרוניות במקומות ציבוריים.

לא. בתיאטרון - העישון אסור, וזה כולל גם שחקנים על הבמה בהצגה. אסור להם לעשן סיגריות טבק רגילות, סיגריות מצמחים אחרים, וגם סיגריות אלקטרוניות.
בתאריך ה-8/3/2019 נכנס לתוקף תיקון לחוק למניעת העישון במקומות ציבוריים.
עד תאריך זה - בהצגות על הבמה אסור היה לעשן מוצרי טבק, והתיאטראות התחכמו והצהירו ששחקנים על הבמה מעשנים סיגריות שעשויות מצמחים אחרים שהם לא טבק (למשל אקליפטוס) - בין אם זה נכון ובין אם לא.
מכניסת התיקון לתוקף - במקומות ציבוריים, לרבות בתיאטרון, אסור לעשן "מוצרי עישון", כאשר ההגדרה של "מוצרי עישון" נתונה בחוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון:
1. מוצרי טבק.
2. כל חומר ממקור צמחי שמיועד לעישון (קנאביס, אקליפטוס, כל תערובת צמחים אחרת).
3. סיגריות אלקטרוניות.

שמו המלא של החוק: "החוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון".
מטרת החוק מנוסחת בסעיף 1א לחוק: "מטרתו של חוק זה למנוע את העישון במקומות ציבוריים ואת חשיפת הציבור לעישון, הגורמת למוות, למחלות ולנכות."

שימו לב - מטרת החוק היא לא רק למנוע את העישון במקום הציבורי, אלא גם את החשיפה לעישון. ברגע שבפתחו של המקום מעשנים, ואנשים נאלצים לעבור דרך העשן בדרכם אל המקום וממנו, ו/או העשן מפתח המקום נכנס לתוך המקום ומהווה מטרד לאנשים ששוהים בפנים - הרי שזוהי חשיפה לעישון, ודבר זה מנוגד לשם החוק ולמטרתו, ולכן מנוגד לחוק.

דבר נוסף - בתוספת לחוק מפורטים המקומות הציבוריים שאסור לעשן בהם, כאשר בחלק מהמקומות הציבוריים הותר להקצות חדר עישון, בתנאים מסויימים, כאשר הבסיסיים שבהם הם שחדר העישון יהיה נפרד לחלוטין, ושהעישון בו לא יגרום למטרד בשאר החלקים במקום.
אם הוחלט להקצות פינת עישון בפתחו של המקום - עליה לעמוד באותו תנאי בדיוק - להיות נפרדת לחלוטין ולא להוות מטרד בשאר החלקים במקום, וכמו כן לא להוות מטרד לאנשים שנכנסים אל המקום ויוצאים ממנו.
גם בגין עילה זו - עישון בפתחו של מקום ציבורי מהווה הפרה של החוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון.

מה ניתן לעשות? אותו דבר כפי שפועלים כאשר מעשנים בתוך המקום הציבורי:

לפנות לבעלי/הנהלת המקום, להעיר את תשומת ליבם בדיוק לנקודות שאנו מעלים פה (שמו ומטרתו של החוק, והפרט בתוספת לחוק שמתאים למקום הספציפי, ובו אזכורו של חדר עישון והתנאים הבסיסיים להקצאת חדר העישון), ולבקש לאסור עישון בפתח המקום ולהזיז את פינת העישון למקום שלא יהווה מטרד.

בדף "מכתבי התראה" תוכלו למצוא מכתב התראה לדוגמא שמתייחס לפינות עישון לא חוקיות בפתחי בניינים של אוניברסיטה/מכללה, ולהתאים למקום הציבורי שלכם.

אם בעלי/הנהלת המקום מסרבים לאסור עישון בפתח המקום ולהזיז את פינת העישון למקום שלא יהווה מטרד - התקשרו למוקד העירוני, ושלחו טופס תלונה על המקום לגורמים הרלוונטיים ברשות המקומית הרלוונטית וגם לגורמים הרלוונטיים במשרד הבריאות.
את פרטי ההתקשרות של הגורמים הרלוונטיים במשרדי הממשלה וברכבת ישראל תוכלו למצוא בדף פרטי הרשויות של אתר אוויר נקי.

כמו כן ניתן לתבוע את בעלי/הנהלת המקום ואת מנהל המקום באופן אישי.
הדרכה בנושא התביעות תוכלו למצוא באתר שלנו, תחת הקטגוריה "תביעות".

למענה לשאלה הכנו דף מיוחד - עישון כפוי במקומות עבודה.

לא!

בחוק למניעת עישון יש התייחסות מפורשת לעישון בחדרי מדרגות רק לגבי מקום ציבורי מסוג אחד - בפרט 14 לתוספת לחוק - "חדר או אולם הפתוחים לציבור בבנק, בבית דואר או בסוכנות דואר או במקום אחר המשמש לקהל, לרבות חדר מדרגות ומעבר..", אך גם באופן כללי - חדר מדרגות אינו עומד בהגדרה של חדר עישון. על חדר עישון להיות נפרד לחלוטין, שהעישון בו אינו מהווה מטרד לחלקים האחרים של המקום ובעל סידורי אוורור תקינים.
כמו כן מעצם הגדרתו, חדר עישון משמש מעשנים בלבד, ולא מעשנים מן הסתם לא ייכנסו ולא ירצו להכנס אליו.

בחדר מדרגות משתמשים מעשנים וגם לא מעשנים, הוא לא נפרד לחלוטין, העישון בו מהווה מטרד לחלקים אחרים של המקום והוא לא בעל סידורי אוורור תקינים.

ואם הסבר זה אינו משכנע מספיק - בית המשפט אמר את אותם דברים בפסק דין תקדימי.
בפס"ד קסם מילניום נגד מיקדן ספנות בנקבע כי העישון אסור בחדרי מדרגות, ואסור להקצותם כחדרי עישון, אפילו אם יש כמה חדרי מדרגות באותו בניין!

לפיכך - הקצאת חדרי מדרגות כחדרי עישון או עישון בחדרי מדרגות אסורה. הנהלת מקום ציבורי שמקצה חדר מדרגות כחדר עישון עוברת על החוק, ואדם המעשן בחדר מדרגות (גם אם יש שלטים המתירים את העישון במקום) עובר על החוק, אפילו אם הנהלת המקום הקצתה את חדר המדרגות כחדר עישון.
אם מעשנים בחדרי המדרגות במקום עבודתכם או בקניון או בכל מקום ציבורי אחר, פנו להנהלת הבניין ודרשו ממנה לאסור עישון בחדרי המדרגות.
אתם יכולים לכתוב מכתב או לגשת פיזית להנהלת הבניין. בכל מקרה צריך לצטט את הסעיפים הרלוונטיים בחוק.
קודם כל בחוק עצמו:
סעיף 1 - איסור עישון.
סעיף 2 - קביעת שלטים.
סעיף 2א - חובת המחזיק של מקום ציבורי - מניעת עישון.
סעיף 2ב - איסור הצבת מאפרות.
סעיף 5 - אחריות נושא משרה בתאגיד שהוא המחזיק של מקום ציבורי - הכוונה היא בעיקר למנכ"ל הבניין.
סעיף 8 - סמכות מפקח או סדרן לדרוש זיהוי. המחזיק של מקום ציבורי רשאי למנות סדרנים לאכיפת החוק בשטח המקום.
ובתוספת לחוק מפורטים המקומות הציבוריים שאסור לעשן בהם. מצאו את הסעיף המתאים - מקום עבודה, קניון וכיוב' וצטטו אותו גם כן.
נוסף על כך - צרפו גם את פס"ד קסם מילניום נגד מיקדן ספנות שקובע כי הקצאת חדרי מדרגות כחדרי עישון אינה חוקית.
ראוי לציין שישנן הנהלות של בניינים שלא רק אוסרות עישון בשטח המקום, הן גם נותנות קנסות לאנשים שעובדים במקום ומעשנים היכן שאסור.
עם מקומות אלו נמנים מגדלי עזריאלי בת"א והבורסה ליהלומים ברמת גן.
הכנסו ללינק של הבורסה ליהלומים
הראו הודעות אלו למנכ"ל הבניין.

אם הנהלת הבניין מסרבת לאכוף את החוק בחדרי המדרגות - שלחו טופס תלונה על הבניין לגורמים הרלוונטיים ברשות המקומית. את פרטי ההתקשרות של הגורמים הרלוונטיים ברשות המקומית תוכל למצוא בדף פרטי הרשויות של אתר אוויר נקי.
כמו כן ניתן להגיש תביעה קטנה או תביעה ייצוגית נגד הנהלת הבניין. פרטים תוכלו למצוא באתר אוויר נקי תחת הקטגוריה "תביעות".

הקצאת חדרי מדרגות כחדרי עישון היא עוד מניפולציה בשורה של מניפולציות שבעלי מקומות ציבוריים עושים באפשרות שניתנה בחוק למניעת עישון להקצות חדר עישון במקום ציבורי.
בעלי מקומות ציבוריים רבים עושים שימוש לרעה באפשרות שניתנה להם להקצות חדרי עישון ומקצים חדרי עישון שאינם עומדים בדרישות החוק, למשל: בבתי אוכל - חדרי עישון שגדולים מרבע משטח המקום, או שהחדר נשאר עם דלת פתוחה, או שמדובר באקווריום ללא תקרה. כנ"ל בקניונים. בבנייני משרדים מקצים את חדר המדרגות כחדר עישון, בניגוד לחוק. ישנם מקומות שבהם מערכת מיזוג האוויר משותפת לחדר העישון ולשאר החלקים במקום. ובכלל - גם אם חדר העישון הוא כביכול תקני, אם כל מה שמפריד בינו לבין שאר החלקים במקום היא דלת, ההפרדה איננה הרמטית מכיוון שהדלת לא אוטמת לגמרי, וממילא היא נפתחת מדי פעם, והעשן חודר לחלקים שבהם אסור לעשן.
ולכן עמותת אוויר נקי סבורה שחשוב לבטל את האפשרות להקצות חדר עישון בכל המקומות הציבוריים, וכי צריך להפעיל לחץ על משרד הבריאות ע"מ שיבטל אפשרות זו בחוק למניעת עישון.
עמותת אוויר נקי כבר שלחה בקשה לגורמים הרלוונטיים במשרד הבריאות בעניין זה, ואף ניסחה הצעת חוק שבאה לבטל את חדרי העישון, ואנחנו מבקשים את עזרתכם בלחץ על משרד הבריאות לתמוך בהצעת החוק.
אנא שלחו מכתב לגורמים הרלוונטיים במשרד הבריאות ודרשו לבטל את אפשרות הקצאת חדרי העישון במקומות הציבוריים.
את פרטי ההתקשרות של הגורמים הרלוונטיים במשרד הבריאות ניתן למצוא בדף פרטי הרשויות של אתר אוויר נקי.

בתוספת לחוק למניעת עישון במקומות ציבוריים מפורטים המקומות הציבוריים שאסור לעשן בהם.
התוספת לחוק עודכנה, והשינוי נכנס לתוקף ב-11 ביולי 2012.
בין השאר נאסר החל מתאריך זה לעשן ברציפי רכבת - כולל רציפי רכבת פתוחים, כולל רציפי רכבת קלה.
להלן החוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון.
הפרט בתוספת לחוק שמתייחס לרציפי רכבת הוא פרט 9ב:
"תחנת רכבת, לרבות רציף, למעט אזור שהוקצה לעישון בקצה הרציף וחדר נפרד לחלוטין שהוקצה לעישון בידי הנהלת המקום, אם הוקצה, ובלבד שיש בו סידורי אוורור תקינים והעישון בו אינו גורם למטרד בחלקים אחרים של המקום, וכן תחנה של רכבת מקומית."

חשוב להדגיש - אזור עישון וחדר עישון הם רשות ולא חובה. הנהלת הרכבת יכולה לאסור לחלוטין עישון ברציפי הרכבת.
אם הוחלט להקצות אזור עישון - הוא צריך להיות בקצה הרציף, נפרד משאר הרציף, ומסומן כאזור עישון.
אם הוחלט להקצות חדר עישון - עליו להיות נפרד לחלוטין, ושהעישון בו לא יגרום למטרד ברציף שבו נאסר לעשן.
אם זה אינו כך - אתם מוזמנים לפנות להנהלת הרכבת ולדרוש את קיום הוראות החוק.
אם בהנהלת הרכבת, בכל זאת לא פועלים עפ"י החוק החדש, אתם מוזמנים לשלוח טופס תלונה על הנהלת הרכבת לגורמים הרלוונטיים בעירייה הרלוונטית, לגורמים הרלוונטיים במשרד הבריאות ולגורמים הרלוונטיים במשרד התחבורה.
אם נתקלתם במעשנים ברציפי הרכבת - פנו למאבטחים ודרשו מהם שיורו למעשנים לכבות את הסיגריות.
אם המאבטחים לא נענים - בזמן אמת - פנו למנהל התחנה, לאחר מכן - התקשרו למוקד העירוני, ובשלב מאוחר יותר - פנו להנהלת הרכבת ולאחר מכן שלחו טופס תלונה על רכבת ישראל לגורמים הרלוונטיים בעירייה הרלוונטית, לגורמים הרלוונטיים במשרד הבריאות ולגורמים הרלוונטיים במשרד התחבורה.
את פרטי ההתקשרות של הגורמים הרלוונטיים במשרדי הממשלה וברכבת ישראל תוכלו למצוא בדף פרטי הרשויות של אתר אוויר נקי.

פרט 17 לתוספת לחוק אוסר על העישון באולם שמחות "למעט חדר נפרד לחלוטין, אם קיים, שהוקצה לעישון בידי הנהלת אולם השמחות במפורש, אם הוקצה, ובלבד שיש בו סידורי אוורור תקינים והעישון בו אינו גורם למטרד בחלקים אחרים של אולם השמחות ושטחו אינו עולה על רבע של שטח הפתוח לציבור" - למעשה כמו במסעדה, בית קפה וכל מקום אחר המוזכר בפרט 11 לאותה תוספת.
האחריות לאכיפת החוק מוטלת על בעל העסק. כפי שאכיפת החוק במסעדה מוטלת על בעל המסעדה, כך מוטלת אחריות אכיפת החוק באולם שמחות על בעל אולם השמחות.
סעיף 2א לחוק מטיל חובת אכיפה על בעל עסק. עליו לדאוג שלקוחות לא יעשנו במקום. לכן, על בעל אולם אירועים על פי החוק, לפנות לאורחים המעשנים בניגוד לחוק ולפעול בכל אמצעי סביר על מנת שהם יפסיקו, ושמורה לו הזכות להוציא אותם, תוך שימוש בכוח סביר. אם הוא לא צלח בניסיונותיו חלה עליו חובה להתקשר לרשויות ולדאוג שפקחים יבואו לאכוף את החוק.

אם אתם נמצאים באולם שמחות ומעשנים שם - דרשו לדבר עם בעל האולם, ודרשו ממנו שידאג לאכיפת החוק במקום - הן ע"י קריאה למעשנים לא לעשן בתוך האולם, והן בפנייה אישית לכל מעשן, הן בסילוק המעשנים שמסרבים לכבות את הסיגריה והן בהתקשרות למוקד העירוני.
אם בעל האולם מסרב, התקשרו אתם למוקד העירוני בזמן אמת, ולאחר מכן - בבית, מלאו טופס תלונה ושלחו לגורמים הרלוונטיים בעירייה הרלוונטית. תוכלו למצוא את פרטי ההתקשרות של הגורמים הרלוונטיים (כולל מספר המוקד העירוני) בדף פרטי הרשויות של אתר אוויר נקי.
כמו כן שמורה לכם הזכות לתבוע את בעל האולם בתביעה קטנה או בתביעה ייצוגית.
הכל בדיוק אותו דבר כמו עישון בבר, במועדון, במסעדה וכיוב'.
הדרכה בנושא התביעות תוכלו למצוא באתר שלנו, תחת הקטגוריה "תביעות" בתפריט העליון.
כמו כן ניתן לקרוא את פס"ד מושקוביץ נ' חצר המלכה, שדן כמובן בעישון באולם אירועים.

* אמנם לבעלי השמחה אין אחריות עפ"י חוק לדאוג למניעת העישון במקום, אבל יש להם אחריות מוסרית כלפי האורחים שלהם. עוד כאשר אתם מוזמנים לאירוע - דברו עם בעלי השמחה על נושא העישון, ואם אתם מבינים שבעלי השמחה לא מתכוונים לבקש מהאורחים לא לעשן באירוע - שיקלו לא להגיע לאירוע. אם הגעתם לאירוע ואתם נתקלים במעשנים - ניתן לפנות גם לבעלי השמחה, להתלונן על העישון של האורחים, ולבקש מהם שיקראו למעשנים לכבד את החוק ואת הזולת ולצאת לעשן בחוץ.

** אין שחר לאיומים של בעלי אולמי שמחות שאם אתם תתבעו אותם, הם יתבעו את בעלי השמחה. כאמור, לבעלי השמחה אין אחריות חוקית לאכיפת החוק. עפ"י החוק - זאת אחריותו של בעל המקום - בעל אולם השמחות.

בתוספת לחוק למניעת עישון במקומות ציבוריים מפורטים המקומות הציבוריים שאסור לעשן בהם.
התוספת לחוק עודכנה, והשינוי נכנס לתוקף ב-11 ביולי 2012.
להלן החוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון

בפרט 12א לתוספת לחוק כתוב:
"בריכת שחייה, לרבות החצר שלה".

כאשר הבריכה מקורה או מדובר בהיכל ספורט מקורה, חל איסור לעשן שם.
גם כאשר הבריכה אינה מקורה, אלא חיצונית, העישון אסור בה, וגם בחצר שלה (כולל המדשאה).

החוק תקף גם לגבי בריכות בבתי מלון, גם לגבי בריכות בקיבוצים וגם לגבי בריכות של בנייני מגורים. אין לאף בריכה פטור מהחוק.

לתשומת ליבכם
החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים מטיל על "המחזיק של מקום ציבורי" (לצורך ענייננו: הנהלת הבריכה) 3 חובות:
1. קביעת שלטים (סעיף 2 לחוק).
2. מניעת עישון בצורה אקטיבית (סעיף 2א לחוק).
3. איסור הצבת מאפרות (סעיף 2ב לחוק).

אם בבריכה שאתם מנויים בה עדיין מעשנים בבריכה, סביבה או בחצר הבריכה - פנו להנהלת הבריכה, ידעו אותם שהחוק אוסר עישון בבריכה ודרשו מהם לציית להוראות החוק, לאסור עישון בבריכה, לתדרך את צוות העובדים לא לעשן במקום, לדאוג לכך שיהיו אנשים מטעם הנהלת המקום שידרשו מהמעשנים לכבות סיגריות ולתלות שלטים שאוסרים על העישון בבריכה.
אם הבריכה היא בתוך בית מלון, פנו להנהלת בית המלון ועשו בדיוק את אותו דבר.

אם דבר זה אינו נושא פירות - שלחו טופס תלונה על העישון בבריכה לגורמים הרלוונטיים בעירייה הרלוונטית ולגורמים הרלוונטיים במשרד הבריאות .

את פרטי ההתקשרות של הגורמים הרלוונטיים בעירייה הרלוונטית ושל הגורמים הרלוונטיים במשרד הבריאות תוכלו למצוא בדף פרטי הרשויות של אתר אוויר נקי.

כמו כן - יש באפשרותכם להגיש תביעה נגד הנהלת הבריכה, ואף תביעה אישית נגד מנהלי הבריכה (עפ"י סעיף 5 לחוק), בדיוק כמו במקרה של עישון במסעדות, בברים, במועדונים וכו'.
חשוב למצות הליכים לפני הגשת תביעה, כלומר - שיחה ו/או פנייה בכתב להנהלת הבריכה. כדאי לשלוח מכתב התראה לפני תביעה. אם אתם פונים בע"פ להנהלת הבריכה - רצוי להקליט את השיחות. השיחות המוקלטות והתכתובות בינכם לבין הנהלת הבריכה ישמשו ראיות בבית משפט.
הדרכה, כולל מכתבי התראה לדוגמא וכתב תביעה לדוגמא (אותם תוכלו להוריד ולהתאים למקרה שלכם) תוכלו למצוא באתר שלנו, תחת הקטגוריה "תביעות" בתפריט העליון.

ממש לא! כמו שלא ניתן להצהיר "פה גונבים" והדבר יהפוך לחוקי, כך גם ההצהרה על מקום כמקום של מעשנים אינה תופסת. החוק חל בכל מקרה. אדרבא, מקום שמצהיר על עצמו בגלוי כמקום שבו מעשנים מצהיר בעצם שהוא מפר את החוק באופן מודע ובמכוון.
אם בעל מקום תולה שלטים בסגנון "בבר זה מותר לעשן", לא רק שזה לא מאפשר לו להתיר עישון בשטח המקום, הוא אף מודיע בצורה פומבית שהוא מפר את החוק, ולמעשה מפליל את עצמו.
אם בעל מועדון מכנה את המועדון שלו "מועדון חברים" ואפילו אם הוא מחתים את החברים בחוזה שהם מודעים לכך שבמועדון מעשנים, הוא עושה דבר לא חוקי. לא ניתן לחתום על חוזה שמתיר הפרת חוק.
בסעיף 30 לחוק החוזים כתוב: "חוזה שכריתתו, תכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או סותרים את תקנת הציבור - בטל."
אם נתקלתם במקום כזה, אל תהססו להתקשר למוקד העירוני בזמן אמת, ולאחר מכן למלא ולשלוח טופס תלונה על המקום לגורמים הרלוונטיים ברשות המקומית הרלוונטית. את פרטי ההתקשרות של הגורמים הרלוונטיים ברשות המקומית תוכלו למצוא בדף פרטי הרשויות של אתר אוויר נקי.

סעיף 11 קובע כי אין לעשן ב: "מסעדה, מזנון, בית קפה, לרבות כל בית אוכל, בית משקה, מועדון, דיסקוטק או מקום אחר שבין עיסוקיו הגשת מזון או משקאות".
אין זה משנה מה שמו של מקום, אלא משנה מהותו. החוק חל על כל מקום שעוסק במכירת אוכל או משקאות, גם אם אין זה עיסוקו העיקרי. מטרת ה"לרבות" היא להרחיב את הסעיף כך שיכלול כל מקום בילוי בו נמכרים אוכל ומשקאות.
כך, החוק חל על מועדונים למיניהם ואולמות ביליארד או באולינג, למשל. כמובן שהחוק חל גם על פאבים, ברים ומועדונים.
בנוסף, כלולים בסעיף זה מזנונים במשרדים, בבתי משפט, בבתי חולים וכדומה, וכמובן ביסטרו לסוגיו, קפיטריה באוניברסיטה, וכל שילוב של בר-מסעדה-בית קפה. הדבר כולל גם בתי אוכל בתוך קניונים או בתוך חנויות.

ממש לא! בפרט 11 לתוספת לחוק נקבע שאסור לעשן בבתי אוכל (פאבים, מסעדות, בתי קפה וכיוב') עם אפשרות להקצות חדר עישון (רשות ולא חובה) בתנאי שיהיה "חדר נפרד לחלוטין, אם קיים, שהוקצה לעישון בידי הנהלת בית האוכל במפורש, אם הוקצה, ובלבד שיש בו סידורי אוורור תקינים והעישון בו אינו גורם למטרד בחלקים אחרים של בית האוכל ושטחו אינו עולה על רבע של השטח הפתוח לציבור." כלומר, חדר שממנו לא מתפזר עשן הסיגריות אל שאר חלקי המסעדה או בית הקפה שבהם לא מעשנים. לכן, הפרדה וירטואלית שכזו ודאי שאינה עומדת בתנאי החוק, שהרי העשן הוא גורם שאינו "ממושמע" ומתפזר לכל עבר. לפיכך, מסעדות, בתי קפה, פאבים וכו', המקיימים הפרדה וירטואלית בלבד, עוברים על החוק ובכך גורמים לנזקים ללקוחותיהם. בתי עסק יכולים לאפשר עישון בשטחם אך ורק אם הקימו חדר עישון נפרד לחלוטין עבור המעשנים. אם אין חדר כזה או שהחדר הקיים אינו עומד בדרישות החוק - כל שטח העסק אסור בעישון!

בעלי מקומות ציבוריים רבים עושים שימוש לרעה באפשרות שניתנה להם להקצות חדרי עישון ומקצים חדרי עישון שאינם עומדים בדרישות החוק, למשל: בבתי אוכל - חדרי עישון שגדולים מרבע משטח המקום, או שהחדר נשאר עם דלת פתוחה, או שמדובר באקווריום ללא תקרה. כנ"ל בקניונים. בבנייני משרדים מקצים את חדר המדרגות כחדר עישון, בניגוד לחוק. ישנם מקומות שבהם מערכת מיזוג האוויר משותפת לחדר העישון ולשאר החלקים במקום. ובכלל - גם אם חדר העישון הוא כביכול תקני, אם כל מה שמפריד בינו לבין שאר החלקים במקום היא דלת, ההפרדה איננה הרמטית מכיוון שהדלת לא אוטמת לגמרי, וממילא היא נפתחת מדי פעם, והעשן חודר לחלקים שבהם אסור לעשן.
ולכן עמותת אוויר נקי סבורה שחשוב לבטל את האפשרות להקצות חדר עישון בכל המקומות הציבוריים, וכי צריך להפעיל לחץ על משרד הבריאות ע"מ שיבטל אפשרות זו בחוק למניעת עישון.
עמותת אוויר נקי כבר שלחה בקשה לגורמים הרלוונטיים במשרד הבריאות בעניין זה, ואף ניסחה הצעת חוק שבאה לבטל את חדרי העישון, ואנחנו מבקשים את עזרתכם בלחץ על משרד הבריאות לתמוך בהצעת החוק.
אנא שלחו מכתב לגורמים הרלוונטיים במשרד הבריאות ודרשו לבטל את אפשרות הקצאת חדרי העישון במקומות הציבוריים.
את פרטי ההתקשרות של הגורמים הרלוונטיים במשרד הבריאות ניתן למצוא בדף פרטי הרשויות של אתר אוויר נקי.

ממש לא. החוק אוסר עישון במקומות בילוי למעט אם העישון מתבצע בחדר נפרד לחלוטין ללקוחות המעוניינים לעשן. לבעל העסק אין את היכולת להקל בדרישות החוק על ידי ביצוע פעולות כאלה ואחרות. בנוסף, יעילות אותם מסננים אינה מוכחת, במיוחד במקרים שבהם ישנם לקוחות מעשנים רבים. בין החומרים המסוכנים בעשן הסיגריה קיימים גם חומרים חסרי ריח ולכן אין יכולת לדעת האם הלקוח, הנמצא מחוץ ל"איזור העישון", שואף את אותם חומרים או לא. לכן, נדרש חדר נפרד לחלוטין כך שהעשן לא יגיע לשאר חלקי המסעדה.

זאת עוד אחת מהמניפולציות של בעלי המקומות, שיודעים שהציבור יודע שמותר להקצות "אזור עישון", אך לא כולם מודעים לכך שמדובר בחדר עישון נפרד לחלוטין, וזאת עוד סיבה מדוע צריך לבטל את האפשרות להקצות חדרי עישון במקומות ציבוריים. אנא שלחו מכתב לגורמים הרלוונטיים במשרד הבריאות ודרשו לבטל את אפשרות הקצאת חדרי העישון במקומות הציבוריים.
את פרטי ההתקשרות של הגורמים הרלוונטיים במשרד הבריאות ניתן למצוא בדף פרטי הרשויות של אתר אוויר נקי.

לא! בתי קפה, מסעדות ופאבים רבים מנסים להתחמק מתחולת החוק בטענה כי "רק על הבר מותר לעשן". אולם, החוק אינו מאפשר עישון במקומות בילוי למעט אם העישון מתבצע בחדר נפרד לחלוטין שמיועד ללקוחות מעשנים. הבר הוא חלק מחלל המקום והחוק חל, בין היתר, גם עליו. לכן, חל איסור מוחלט על עישון בסביבת הבר בדיוק כפי שהוא חל על שאר חלקי המקום.

זאת עוד אחת מהמניפולציות של בעלי המקומות, שיודעים שהציבור יודע שמותר להקצות "אזור עישון", אך לא כולם מודעים לכך שמדובר בחדר עישון נפרד לחלוטין, וזאת עוד סיבה מדוע צריך לבטל את האפשרות להקצות חדרי עישון במקומות ציבוריים. אנא שלחו מכתב לגורמים הרלוונטיים במשרד הבריאות ודרשו לבטל את אפשרות הקצאת חדרי העישון במקומות הציבוריים.
את פרטי ההתקשרות של הגורמים הרלוונטיים במשרד הבריאות ניתן למצוא בדף פרטי הרשויות של אתר אוויר נקי.

לא! החוק לא מבדיל בין שעות. יש למנוע את העישון במקומות הציבוריים בכל עת. לא ניתן לקבוע שעד חצות, למשל, אין לעשן במסעדה או בבית הקפה למעט אותו חדר נפרד, אך מחצות ואילך רשאים הלקוחות המעשנים לעשן בכל שטחו של בית הקפה או המסעדה. לקוחות המעוניינים לעשן יכולים לעשות זאת רק בחדר נפרד לחלוטין. אם אין חדר כאמור, לא ניתן לעשן כלל בשטח המקום. כלל זה תופס בכל שעות היממה.

בתוספת לחוק למניעת עישון במקומות ציבוריים מפורטים המקומות הציבוריים שאסור לעשן בהם.
התוספת לחוק עודכנה, והשינוי נכנס לתוקף ב-11 ביולי 2012. בין השאר עודכן נושא העישון בחלק החיצוני של בתי אוכל.
להלן החוק למניעת העישון במקומות ציבוריים
בפרט 11 לתוספת לחוק כתוב:
"מסעדה, מזנון, בית קפה, לרבות כל בית אוכל, בית משקה, מועדון, דיסקוטק או מקום אחר שבין עיסוקיו הגשת מזון או משקאות אחר (כולם להלן - בית אוכל), למעט חדר נפרד לחלוטין, אם קיים, שהוקצה לעישון בידי הנהלת בית האוכל במפורש, אם הוקצה, ובלבד שיש בו סידורי אוורור תקינים והעישון בו אינו גורם למטרד בחלקים אחרים של בית האוכל ושטחו אינו עולה על רבע של השטח הפתוח לציבור; הוראות פרט זה יחולו גם על אזור הנמצא מחוץ למבנה בית האוכל ומשמש אותו (להלן – אזור), למעט חלק של האזור שהוקצה לעישון בידי הנהלת בית האוכל, אם הוקצה, ובלבד שאותו חלק של האזור שהוקצה לעישון אינו מקורה בדרך כלשהי, ומתקיים לגביו אחד מאלה:
(1) שטחו אינו עולה על 15 מ"ר; או
(2) שטחו רציף ואינו עולה על רבע של שטח הישיבה מחוץ למבנה ושאר האזור שמור ללא מעשנים וסומן בבירור שהעישון בו אסור. "

הבהרה לגבי איסור זה:
ראשית חשוב להדגיש שאיזור עישון (כמו גם חדר עישון בתוך מקום ציבורי) - איזור עישון הוא רשות ולא חובה. ניתן לאסור עישון בכל שטח המקום.
שנית - פרט זה מתייחס ל"בית אוכל". בית אוכל עפ"י ההגדרה פה הוא שם כולל לכל מקום ציבורי שבין עיסוקיו הגשת מזון או משקאות, כולל ברים ומועדונים.

בחלק החיצוני אסור להקצות איזור עישון אם השטח מקורה בדרך כלשהי.
מותר להקצות איזור עישון אך ורק אם אין קירוי כלשהו מעל האיזור.
אם האיזור מקורה בדרך כלשהי, אם מעל האיזור ישנה תקרה או סככה או פרגולה או שמשיות וכיוב' - אסור להקצות אותו כאיזור עישון.
אם האיזור אינו מקורה בדרך כלשהי - ניתן (שוב - רשות ולא חובה) להקצות איזור עישון בעד 15 מ"ר בחלק החיצוני או בעד רבע מכלל השטח החיצוני, כאשר איזור העישון רציף, במקום מרוכז, ולא מפוזר ע"פ כל השטח החיצוני.
העשן מאיזור העישון בחלק החיצוני - אסור שיחדור לתוך החלק הפנימי (למשל אם דלתות הכניסה נשארות פתוחות).
אין זה חוקי להקצות איזור עישון בשטח שבו עוברים אנשים לא מעשנים בדרכם לאיזור שאסור בעישון (למשל בכניסה לחלק הפנימי של המקום).
אם אין זה כך - הבהירו לבעלי המקום שהוא אינו עומד בדרישות החוק.
אם זה לא עוזר, תוכלו לתבוע את המקום ו/או לשלוח טופס תלונה על המקום לגורמים הרלוונטיים בעירייה הרלוונטית ולגורמים הרלוונטיים במשרד הבריאות.
הדרכה בנושא התביעות תוכלו למצוא באתר שלנו, תחת הקטגוריה "תביעות" בתפריט העליון.
את פרטי ההתקשרות של הגורמים הרלוונטיים בעירייה הרלוונטית ושל הגורמים הרלוונטיים במשרד הבריאות תוכלו למצוא בדף פרטי הרשויות של אתר עמותת אוויר נקי.

כמובן. פרט 16 לתוספת לחוק אוסר על העישון ב"שטח הפתוח לציבור בקניון". האחריות לאכיפת החוק מוטלת על בעל העסק. כפי שאכיפת החוק במסעדה מוטלת על בעל המסעדה, כך מוטלת אחריות אכיפת החוק בקניון על בעל הקניון.
סעיף 2א לחוק מטיל חובת אכיפה על בעל עסק. עליו לדאוג שלקוחות לא יעשנו במקום. לכן, על בעל קניון, על פי החוק, לפנות ללקוחות המעשנים בניגוד לחוק ולפעול בכל אמצעי סביר על מנת שהם יפסיקו. אם הוא לא צלח בניסיונותיו חלה עליו חובה להתקשר לרשויות ולדאוג שפקחים יבואו לאכוף את החוק.
בעניין נעם פלד נ' הנהלת הדיזנגוף סנטר קבע בית המשפט כי ההנהלה אכן הפרה את חובתה לפי החוק מפני שלא הציבה שלטים כנדרש. כמו כן נקבע שההנהלה פעלה בניגוד לרוח החוק בשני היבטים: 1. הצבת מאפרות ברחבי הקניון - גם אם המאפרות הוצבו בכדי שהמבקרים יוכלו לכבות בהן את הסיגריות, הרי שיש למקמן בכניסה לקניון ולא בשטחים שבתוכו; 2. ההנהלה לא הפעילה את האמצעים שברשותה בכדי למנוע את העישון של עובדיה. באשר לכך נאמר "אין ספק שהעובדה שעובדים המזוהים עם הנתבעת מעשנים בתחומי הקניון משדרת שדר הפוך מרוח החוק למבקרים בו".

כמובן שניתן.
כשמוגשת תביעה לפיצויים, הדבר נעשה עקב נזק שנגרם למגיש התביעה, נזק עקב העישון הכפוי במקרה שלנו. הנזק הנגרם עקב העישון הכפוי הוא נזק בריאותי המביא למוות של כ-800 איש בישראל בכל שנה.
אם אדם, שתבע מקום מסויים, הגיע לאותו מקום ושוב נחשף לעישון כפוי, הוא יכול לתבוע שוב את אותו המקום והפעם על הנזק הנוסף שנגרם לו.
כמו כן - מקום שמפר את החוק על בסיס קבוע - ניתן להגיש נגדו תביעה ייצוגית, שהיא בסכום גבוה בהרבה מתביעה קטנה.
אם אדם שתבע מקום מסויים הגיע להסכם פשרה ובו הוכנס סעיף שקובע שבעל המקום מתחייב למנוע עישון בשטח המקום ולהוציא מעשנים מחוץ למקום, ואם הסכם הפשרה נעשה בתוך כתלי בית המשפט וקיבל תוקף של פסק דין, ולאחר מכן מגיע אותו אדם למקום, וממשיכים לעשן בו - זוהי הפרת צו בית משפט, ז"א ביזיון בית משפט!
בסעיף 6(1) לפקודת ביזיון בית משפט נכתב "בית המשפט העליון, בית משפט מיוחד שנתכונן עפ"י סעיף 55 של דבר המלך במועצה על ארץ ישראל, 1922, בית המשפט המחוזי ובית משפט השלום, תהא להם הסמכות לכוף אדם בקנס או במאסר לציית לכל צו שניתן על ידם והמצוה לעשות איזה מעשה או האוסר לעשות כל מעשה."
ולכן ניתן להגיש בקשה לפי ביזיון בית משפט לאותו בית משפט בו הוצא פסק הדין, ואם פסק הדין ניתן בבית משפט לתביעות קטנות - בבית משפט השלום.
על פי תקנה 20(22) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007, הבקשה פטורה מאגרה, כלומר ללא כל תשלום!! פשוט מגישים אותה במזכירות בית המשפט.

דוגמאות לבקשה לפי ביזיון בית משפט
דוגמא 1
דוגמא 2

כן, כאשר הסיטואציה העובדתית זהה (למשל, כשכולם ישבו יחד במסעדה שהפרה את החוק). אין צורך להגיש תביעות נפרדות- ניתן שתוגש תביעה אחת על ידי מספר תובעים ובה כל אחד תובע את נזקו. ראו דוגמא בעמוד כתב תביעה.

אכן, זיהום אוויר הוא סוגיה הכוללת בעיות רבות, חלקן חמורת יותר. אך אין זה מוריד מערך הבעיה של עישון כפוי במקומות ציבוריים. אין להמעיט בנזק הנגרם לאזרחי המדינה ולמשק עקב אי אכיפת החוק בנושא.

ישנם גופים רבים הפועלים למניעת זיהום אוויר הנגרם מסיבות שונות ומגוונות, אך דווקא התחום של העישון הכפוי נדחק לפינה. למרות שהמחוקק נתן דעתו לעניין וחוקק את חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים (כיום חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון) עוד בשנת 1983, נוצר מצב בו הנורמה היא שניתן לעשן, ודווקא מי שהדבר מפריע לו צריך להתנצל ולפחד לדרוש את שמגיע לו – לנשום אוויר נקי.

כ-800 איש מתים כל שנה בישראל עקב נזקי עישון כפוי. לשם השוואה, מדובר במספרים הגדולים פי 2 מהרוגים בתאונות דרכים! הנזק שנגרם למשק בגלל אשפוז ותחלואה הוא עצום. שליש (1/3) ממיטות האשפוז בבתי החולים תפוסות ע"י אנשים שנפגעו מהעישון - אקטיבי או כפוי. הנושא הוא ממש לא נושא זניח לאור העובדה שכ-80 אחוז מהאוכלוסייה כלל אינה מעשנת.

לא נכון.
המחוקק קבע חד משמעית כי כל מי שמחזיק במקום שבין עיסוקיו הגשת מזון או משקאות (מסעדות, בתי קפה, פאבים, מועדונים וכו') כפופים לחוק מניעת העישון. בעל עסק שכזה אינו יכול לבחור האם הוא מעוניין שיעשנו בשטחו או לא, בדיוק כמו שלא בשיקול דעתו להחליט האם הוא מציית לכל חוק אחר. כפי שבעל עסק מחוייב לציית לתקנות בנוגע להיגיינה במטבח של המסעדה או בית הקפה, כך הוא מחוייב לציית לחוק המגביל את העישון בעסק. הדבר לא נתון לשיקול דעתו.
אם בעל מקום תולה שלטים בסגנון "בבר זה מותר לעשן", לא רק שהדבר לא מאפשר לו להתיר עישון בשטח המקום, הוא אף מודיע בצורה פומבית שהוא מפר את החוק, ולמעשה מפליל את עצמו.
אם בעל מועדון מכנה את המועדון שלו "מועדון חברים" ואפילו אם הוא מחתים את החברים בחוזה שהם מודעים לכך שבמועדון מעשנים, הוא עושה דבר לא חוקי. לא ניתן לחתום על חוזה שמתיר הפרת חוק.
בסעיף 30 לחוק החוזים כתוב: "חוזה שכריתתו, תכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או סותרים את תקנת הציבור - בטל."
אם נתקלתם במקום כזה, אל תהססו להתקשר למוקד העירוני בזמן אמת, ולאחר מכן למלא ולשלוח טופס תלונה על המקום לגורמים הרלוונטיים ברשות המקומית הרלוונטית. את פרטי ההתקשרות של הגורמים הרלוונטיים ברשות המקומית תוכלו למצוא בדף פרטי הרשויות של אתר אוויר נקי.