החוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון מתייחס גם למקומות עבודה. התוספת לחוק מפרטת את רשימת המקומות
בהם חל החוק. סעיף 15 לתוספת קובע כי החוק חל ב-
"מקום עבודה, למעט חלק ממנו שהוא חדר או אולם שהעישון הותר בו במפורש בידי האחראי במקום לאחר התייעצות עם העובדים (להלן - אזור עישון), ובלבד שבאזור העישון אין עובדים או נמצאים אנשים שהם או חלק מהם אינם מעשנים; באזור העישון יותר העישון אם יש בו סידורי אוורור תקינים ואם העישון בו אינו גורם למטרד בחלקים אחרים של הבנין; חדר או אולם שעובדים בו רק מי שהם מעשנים, יראו כאזור עישון מבלי שיהיה צורך בהיתר מפורש של האחראי במקום; לענין זה, "מקום עבודה" - כל מקום בבנין שעובדים בו אנשים ושאינו משמש למגורים, ולרבות מקום כאמור שמי שמבצע בו עבודה הוא במסגרת שירות בכוחות הביטחון המנויים בפסקאות (1) עד (5) שבסעיף 11".
מה בעצם החוק קובע?
א. הכלל - חל איסור לעשן במקום עבודה.
ב. החריג - ניתן להגדיר חדר מסוים כחדר עישון, בו העובדים יכולים לעשן, אם הדבר יעמוד במספר דרישות:
1. הדבר אפשרי אך ורק אם בחדר הנדון לא נמצאים אנשים שאינם מעשנים.
2. הנושא צריך להיות מאושר על ידי האחראי במקום העבודה.
3. נדרשת הסכמת כל העובדים במקום.
4. החדר צריך להיות נפרד לחלוטין כך שעשן הסיגריות לא יהווה מטרד בשאר חלקי הבניין.
מה ניתן להסיק מדרישות החוק?
א. לא ניתן לאפשר עישון במקום שעובדים נדרשים לעבור בו – חדר מדרגות, חדר שמוביל לשירותים, פינה בקצה מסדרון.
האיסור נובע גם מכך שניתן לאפשר עישון אך ורק בחדר שהוא נפרד לחלוטין.
בית המשפט קבע כי חדרי מדרגות לא יכולים להיות מוקצים כחדרי עישון - בפס"ד קסם מילניום נ' מיקדן ספנות.
ב. האיסור לא נעצר ביציאה מהמשרד! החוק חל גם על חלקים נוספים בבניין המכיל מקומות עבודה ועסקים - המסדרונות
המובילים למקום העבודה, חדרי המדרגות והמעליות. זאת מכיוון שהחוק קובע את תחולתו על "כל מקום בבניין שעובדים בו אנשים".
ג. לא ניתן להסתפק בכך שיש רוב המעוניין בחדר העישון. מספיק שיש אדם אחד הסובל מכך בשביל למנוע מהמעביד לאפשר עישון.
ד. המגבלות על הקמת חדר עישון חלות גם במקרה שמדובר באנשים שאינם עובדים, כגון לקוחות או אנשים אחרים. זאת לאור
הקביעה – "...ובלבד שבאזור העישון אין עובדים או נמצאים אנשים שהם או חלק מהם אינם מעשנים".
ה. כלל הרלוונטי לכל המקומות המוגדרים כציבוריים – החוק לא מחייב את בעל העסק להקים חדר עישון. אם אינו רוצה בכך, הוא אינו חייב.
בניגוד לשאר המקרים, תביעות בנוגע ליחסי עובד-מעביד מתבררות בבתי הדין לעבודה המפוזרים ברחבי הארץ. בבתי הדין, בדומה לבתי
משפט לתביעות קטנות, אין צורך בייצוג של עורך דין והעובד יכול לטעון את טענותיו בעצמו, אם כי בניגוד לבתי המשפט לתביעות קטנות, שם
אסור לצדדים להיעזר בעורך דין אלא במקרים חריגים, בבית הדין לעבודה מותר לכל אחד להיעזר בעורך דין אם יחפוץ בכך. לפיכך, בהתחשב
בכך שלרוב מדובר בתביעות המתייחסות לאירועים מתמשכים (עבודה לאורך תקופה מסוימת להבדיל מאירוע נקודתי אחד כחשיפה במסעדה)
ולכן ייתכן וסכומי התביעה יהיו גבוהים, במיוחד אם העובד התפטר או פוטר עקב העישון הכפוי, ייצוג על ידי עורך דין הוא רצוי. בנוסף, יתכן
והמעביד, מצידו, יצטייד בעורך דין, שכן, כאמור, הדבר אפשרי בבית הדין לעבודה.
בנוסף - ניתן לפנות להסתדרות (כללית, לאומית או "כוח לעובדים") ע"מ לקבל ייעוץ וייצוג.
תביעת המעביד או מקום העבודה בגלל הפרת החוק למניעת העישון והנזק הנגרם מעישון כפוי היא תביעה רגישה, היות ובדרך כלל העובד
מעוניין להמשיך ולעבוד במקום עבודה. בנוסף, קיים חשש של העובד להתנכלויות מצד מעבידים או עובדים מעשנים.
הנה כמה דגשים לעובד הסובל מעישון כפוי ומעוניין להביא לשינוי המצב במקום עבודתו:
פניה למעביד
ראוי שהפניה לערכאות משפטיות תהיה האופציה האחרונה. נדרש למצות הליכים לפני שפונים לבית המשפט, גם לאור האפשרות והרצון שהנושא
יגיע לפתרון וגם מכיוון שפעמים רבות השופטים דורשים זאת מהתובע.
א. רצוי לפנות למעביד בבקשה שידאג לאכיפת החוק בקרב עובדיו (או בעצמו, אם הוא מעשן בעבודה). בפנייה זו, בעל-פה או בכתב, יש להציג את
החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים. רצוי להדגיש למעביד כי פתרונות חלקיים כגון פתיחת חלונות, מתן אפשרות לעשן בפינה מסוימת או
הקצאת חדר עישון שהעשן ממנו בכל זאת מגיע לעובדים האחרים הינם מנוגדים לחוק, ולכן לא באים בחשבון.
אם מדובר בשיחה פנים אל פנים יש להדפיס את החוק, להביא את החוק לשיחה ולהראות למעביד את החוק ובמיוחד את הסעיפים הרלוונטיים.
כנ"ל לגבי מכתב - לצטט את הסעיפים הרלוונטיים.
הסעיפים הרלוונטיים העיקריים:
- סעיף 15 לתוספת לחוק (מקום עבודה).
- סעיף 1 לחוק - איסור עישון.
- סעיף 1א- מטרת החוק.
- סעיף 2א - חובה המחזיק של מקום ציבורי. המחזיק של מקום ציבורי כבעלים או כשוכר או בכל דרך אחרת.
- סעיף 5 - אחריות נושא משרה בתאגיד שהוא המחזיק של מקום ציבורי. נושא משרה - מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על ניהול כוח האדם בתאגיד.
- סעיף 2 - קביעת שלטים האוסרים על העישון.
- סעיף 2ב - איסור הצבת מאפרות.
כמו כן ניתן גם להציג פסקי דין רלוונטיים לנושא עישון במקומות עבודה. פסקי הדין מרוכזים בתחתית העמוד.
ב. ניתן ורצוי לארגן פניה משותפת יחד עם עובדים נוספים שהעישון מפריע להם. כך הסיכוי שהמעביד יתייחס בכובד ראש אל הבעיה ויסכים לטפל
בה גדול יותר. כאן תוכלו למצוא מכתב פנייה לדוגמה.
ג. הפרת החוק בבניינים הכוללים מקומות עבודה רבים: במקרים רבים, עובדים יוצאים ממקום העבודה ומעשנים בחדרי המדרגות. מצב זה יכול
לפגוע בעובדים ממקומות עבודה שונים הנמצאים באותו בניין. הכתובת במקרה כזה היא לא רק בעלי העסקים השונים אלא גם החברה
שמפעילה את הבניין ואחראית עליו.
1. במידה ומתארגנת פנייה משותפת, רצוי לגייס עובדים ממגוון העסקים הנמצאים בבניין. ניתן אף לנסות לגייס עובדים בכירים ואף מעסיקים,
שכן להן, מן הסתם, יש יותר יכולת השפעה.
2. האחריות, כאמור, מוטלת על שני גורמים:
• בעלי העסקים, הנדרשים לספק סביבת עבודה נקייה מעשן סיגריות, וזה כולל גם את חדרי המדרגות המובילים למקום העבודה.
• החברה המנהלת את הבניין. על החברה לפעול כנגד אנשים שמפרים חוק בשטח הבניין, בדיוק כפי שתפעל כנגד כל הפרת חוק אחרת
שתתבצע בשטחו.
רצוי ומומלץ - בפנייה בע"פ למעסיק או להנהלת החברה - להקליט את השיחה.
עובדים המפרים את החוק
החוק למניעת העישון מטיל את האחריות לא רק על בעלי עסקים אלא גם על המעשנים עצמם. החוק קובע בסעיף 1 – "לא יעשן אדם במקום המפורט
בתוספת (להלן: מקום ציבורי)".
לכן, האחריות מוטלת, בראש ובראשונה על המעשן עצמו. אדם המעשן בניגוד לחוק, חושף עצמו גם לקנס עונשי שיכול שיהיה מוטל על ידי פקח
או שוטר וגם לתביעה נזיקית אפשרית על ידי אדם שנפגע מהפרת החוק.
תביעות שכאלה לא הוגשו עד לאחרונה. זאת מכיוון שרובן המוחלט של התביעות עסקו בהפרת החוק במקומות בילוי, כבתי קפה או פאבים, ובמצבים
אלה קשה מאוד לברר את זהותם של הלקוחות שמפרים את החוק. אך כשמדובר במקום העבודה, הדבר שונה. במידה ועובדים מפרים את החוק
ומסרבים להפסיק לעשן, בהחלט ניתן לפעול גם נגדם, במקביל או בנפרד לפעולה כנגד המעסיק. באוגוסט 08' בית המשפט קיבל תביעה שכזו, של
לקוח כנגד עובדת, וחייב את העובדת, שעישנה במקום ציבורי בניגוד לחוק, לפצות את הלקוח. זהו המקרה הראשון שבו הוגשה תביעה שכזו ובית
המשפט, כאמור, אישר כי ניתן לתבוע פיצוי נזיקי מאדם שהפר את החוק על ידי עישון.
זהו כלי פעולה חזק מאוד, שכן סביר להניח שאף עובד לא יהיה מעוניין בהתעסקות עם תביעה שהיקפה יכול להגיע לאלפי שקלים.
התפטרות או פיטורין
במידה ופנייה למעביד לא הביאה לשינוי במצב, ועובד החליט להתפטר מעבודתו לאור הנזק שנגרם לו או מחשש לנזק שיגרם בעתיד, יתכן וההתפטרות
תחשב על ידי בית הדין לעבודה כפיטורים (לפי חוק פיצויי פיטורין) והמעביד יידרש לשלם פיצויי פיטורין.
בנוסף, אם לאור פנייה למעביד או לגורמים אחרים, המעביד מחליט להתנכל או לפגוע בתנאי העבודה של העובד המתלונן או אפילו לפטרו, יתכן
ובית הדין יראה את הדבר לחומרה וידרוש מהמעביד לשלם פיצויים או להחזיר את העובד חזרה לעבודה.
ראו לדוגמא את פסק דין קומלוש: התובע סבל מעישון כפוי במקום עבודתו ופנה למעביד על מנת שיאכוף את החוק. בפנייתו אמר התובע כי אם הדבר
לא ישתנה הוא יאלץ לפנות למשרד הבריאות וכך אכן עשה. אך מייד לאחר שעשה זאת הוא זומן למשרדו של המעסיק שם נאמר לו שהוא מפוטר
(בטענה לירידת היקף העבודה וצמצום כוח אדם). בית הדין לעבודה קבע כי העובד פוטר שלא בצדק וכל זאת משום שהעז להתלונן על המצב
במשרד הבריאות.
הגשת תביעה
בבית הדין לעבודה ניתן להגיש תביעת פיצויים על הנזק שנגרם עקב החשיפה לעשן הסיגריות ולחלופין, או בנוסף, ניתן לבקש צו שיחייב מהמעביד שיאכוף את חוק. במסגרת הפיצויים ניתן לדרוש פיצוי על הנזק שנגרם עקב העישון, הפרת חובה חקוקה (עקב הפרת חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים) ורשלנות. אם מדובר גם בפיטורין ניתן לדרוש פיצויים בשל פיטורין שלא כדין ופיצויים בגין הפרת חוזה (במידה ומדובר בחוזה עבודה).
את כתב התביעה יש להגיש במזכירות בית הדין הרלוונטי. הגשת תביעה מלווה בתשלום אגרה התלויה בסכום אותו דורש התובע.
מעבר לכך - גם לאחר פיטורין או התפטרות - ניתן להגיש תביעה נגד המעסיק בבית משפט שלום - הן לפיצויי פיטורין והן לפיצויים בגין הנזקים הבריאותיים.
בימים אלו מתנהלת תביעה של עובד שעבד ב"נגב קרמיקה" ונחשף שם לעישון כפוי. הוא התפטר, קודם כל כדי להציל את בריאותו, וכעת הוא תובע את "נגב קרמיקה" בסכום של 700,000 ש"ח.
שליחת טופס תלונה לגורמים הרלוונטיים ברשות המקומית
ניתן גם לשלוח טופס תלונה על מקום העבודה ו/או על הנהלת הבניין בו מעשנים בניגוד לחוק לגורמים הרלוונטיים ברשות המקומית.
חשוב לציין פרטים מלאים שלכם, של המקום ושל הפרת החוק.
לסיום, דגש חשוב:
עשרות אלפי עובדים נחשפים לעישון כפוי במקום עבודתם.עם זאת, יש בעיה לעובדים להגיש תביעות נגד מעסיקהם.
הדבר מובן, לאור החשש של העובד לפעול כנגד מעסיקו או כנגד עובדים אחרים במקום העבודה. חשוב להבין שאין זה אומר שאין "קייס" וכי
לא ניתן לפנות לבית הדין.
רצוי מאוד לבסס את התביעה באופן ברור, על ידי תמונות וראיות ולהשתמש בשירותיו של עו"ד או להעזר בהסתדרות.
למידע נוסף:
"עשן במשרד" - כתבה המסבירה את זכויות העובד ודרכי הפעולה הקיימות.
"עישון במקום העבודה - מותר?" - מאמר מאתר Y-NET
פסקי דין שניתנו בנושא עישון במקום עבודה:
פס"ד קרמר נ' המוסד לביטוח לאומי
פס"ד קומלוש נ' גדסי תבנית בע"מ
פס"ד רעות פאר נ' תיאטרון ירושלים לאמנויות הבמה
|
|
|
|
