חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון
התיקון לחוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים התקבל בכנסת בחודש יולי 2007 ונכנס לתוקף בשבעה בנובמבר על מנת לאפשר לבעלי העסקים, הרשויות וכל מי שהדבר נדרש ממנו, התארגנות והפנמה של החוק.
התיקון לחוק הינו משמעותי ביותר שכן הוא, בין השאר, מבהיר מהי מטרתו של החוק, מטיל חובת אכיפה ופיקוח על בעלי העסקים המחזיקים מקומות ציבוריים ומגדיל את סכומי הקנסות על הפרת החוק באופן דרמטי.
השינויים העיקריים שנכנסו לתוקף בשבעה בנובמבר:
1. השינוי מופיע כבר בשמו של החוק. החוק ייקרא "החוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון". אין מדובר בשינוי סמנטי גרידא בשמו של החוק. שמו של החוק הוא סממן המראה למי שעליו חל החוק ולבית המשפט הנדרש לפסוק לפי החוק, מהי תכלית החוק ואיזו מטרה שם מולו המחוקק כשחוקק אותו.
2. סממן חשוב נוסף מופיע בהוספת סעיף 1א – סעיף המטרה:
"1א. מטרתו של חוק זה למנוע את העישון במקומות ציבוריים ואת חשיפת הציבור לעישון, הגורמת למוות, למחלות ולנכות".
3. החוק החדש קובע מה נדרש ממחזיק של מקום ציבורי לעשות:
"חובות המחזיק של מקום ציבורי
א. (א) המחזיק של מקום ציבורי חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי סעיף 1(א) ו-(ב) בתחום המקום הציבורי שבהחזקתו.
(ב) יראו את המחזיק של מקום ציבורי כמי שמילא אחר הוראות סעיף קטן (א), אם הוכיח כי עשה את כל אלה:
(1) פנה לאדם המעשן או המחזיק סיגריה, סיגרלה, נרגילה, סיגר או מקטרת כשהם דלוקים במקום ציבורי, בין בעצמו ובין באמצעות אחר מטעמו, לחדול מהמעשה האסור או נקט אמצעים סבירים כדי להבטיח מניעת עבירות לפי סעיף 1(א) ו-(ב).
(2) התלונן, בין בעצמו ובין באמצעות אחר מטעמו, בפני המפקח כמשמעותו בסעיף 7, על הפרת הוראות סעיף 1(א) או (ב), או עשה מאמץ סביר לעשות כן, אם על אף פעולתו כאמור בפסקה (1), נמשכה הפרת הוראה מההוראות האמורות."
יצוין כי בית המשפט כבר התייחס בפסיקה שניתנה ל-"אמצעים סבירים" שעל בעל עסק לבצע בכדי שייראה כמי שעשה את כל שביכולתו לאכוף את החוק. בפס"ד אופיר נ' רוזטי נקבע כי המחזיק במקום ציבורי חייב לעשות כל מעשה סביר כדי להימנע בכך שיתקיים עישון כפוי במקום, לרבות דברים העלולים לגרום לו אי נעימות ואף נזק כלכלי.
4. התיקון לחוק מרחיב את רשימת המקומות הציבוריים שהעישון אסור בהם על פי סעיף 11 לתוספת לחוק. בעוד שהנוסח הקודם אסר על עישון ב-"כל בית אוכל", התיקון לחוק מוסיף כי חל איסור לעשן, בנוסף לכל בית אוכל, גם ב-"בית משקה, מועדון, דיסקוטק או מקום אחר שבין עיסוקיו הגשת מזון או משקאות", ובכך מבהיר באופן שלא משתמע לשתי פנים כי העישון אסור בכל מקום המוגשים בו אוכל או שתייה.
5. לחוק מתווסף האיסור על הצבת מאפרות במקום ציבורי. בית המשפט כבר קבע בעבר כי פעולה זו משדרת מסר הפוך מהנדרש ולכן היא אסורה, ובתיקון לחוק מביע המחוקק את הסכמתו לקביעה.
6. הקנסות המוטלים על הפרת החוק גדלו באופן משמעותי ונוספו קנסות על הפרת הוראות חדשות שנוספו לחוק. סכומי הקנסות הם כדלקמן:
|
העבירה
|
פירוט העבירה
|
הקנס בש"ח
|
| סעיף 1(א) ו-1(ב) |
עישון במקום ציבורי או החזקת מוצר טבק כשהוא דלוק |
1,000 |
| סעיף 2(א) ו-2(ב) |
אי קביעת שלטי איסור עישון |
5,000 |
| סעיף 2א(א) |
הפרת חובת פיקוח על ידי המחזיק במקום ציבורי ועשיית כל שניתן בכדי למנוע את העישון במקום |
5,000 |
| סעיף 2ב |
הצבת מאפרה |
1,000 |
לסיכום: התיקון לחוק עוסק בעיקר בקיום הקיים. הגדלת הקנסות והטלת אחריות האכיפה גם על בעלי העסקים, מטרתם להביא לכך שהחוק, כפי שהוא, יקוים ולא יאפשר לבעלי העסקים לנסות להתחמק ממניעת העישון במקום הציבורי עליו הם אחראים.
